English [en]   العربية [ar]   català [ca]   čeština [cs]   Deutsch [de]   ελληνικά [el]   español [es]   français [fr]   עברית [he]   hrvatski [hr]   italiano [it]   日本語 [ja]   한국어 [ko]   македонски [mk]   Nederlands [nl]   polski [pl]   português do Brasil [pt-br]   русский [ru]   Shqip [sq]   српски [sr]   svenska [sv]   தமிழ் [ta]   Türkçe [tr]   українська [uk]  

Meet the GNU Hackers at  GHM 2017  • August 25–27 •  Register Now!

This translation may not reflect the changes made since 2006-01-17 in the English original. Please see the Translations README for information on maintaining translations of this article.

גילוי הדעת של גנו

גילוי הדעת של גנו (שמופיע להלן) נכתב על ידי ריצ'ארד סטולמן בתחילת פרוייקט גנו, על מנת לבקש השתתפות ותמיכה. במהלך השנים הראשונות הוא עודכן בשינויים קטנים כדי להתאים להתפתחות, אבל כיום נראה שעדיף להשאיר אותו ללא שינויים כפי שרוב האנשים ראו אותו

מאז אותם ימים למדנו על אי-הבנות נפוצות שניסוח שונה יכל למנוע. הערות שוליים נוספו ב1993- כדי להבהיר את הנקודות הללו.

בשביל מידע עדכני על תוכנות גנו נגישות, ניתן לבדוק את המידע על שרת הweb שלנו, ובמיוחד רשימת התוכנות שלנו.

מה זה גנו ? גנו אינו יוניקס !

גנו, שבא מ”גנו אינו יוניקס“ (Gnu's Not Unix), הוא שמה של מערכת תוכנה תואמת-יוניקס שאני כותב כך שאוכל לתת אותה בחופשיות לכל מי שיכול להשתמש בה. (1) מספר מתנדבים אחרים עוזרים לי. יש צורך מוחשי בתרומות של זמן, כסף, תוכנות וציוד.

עד כה יש לנו עורך טקסט Emacs עם מפענח Lisp לכתיבת פקודות לעורך, מנפה-שגיאות ברמת קוד-המקור, מחולל-מפענחים תואם yacc , מקשר (linker) וגם בסביבות 35 כלי-שירות. יש מעטפת (מפענחת פקודות) כמעט גמורה. מהדר שפת C בר-הסבה (portable) ובעל יכולת לבצע אופטימיזציה המסוגל להדר את עצמו וייתכן שישוחרר עוד השנה. גרעין ראשוני קיים, אך עדיין דרושות תכונות רבות נוספות כדי לדמות יוניקס. כשהמהדר והגרעין יהיו גמורים, יהיה ניתן להפיץ מערכת גנו שמתאימה לפיתוח תוכנה. נשתמש ב-TeX כמעצב הטקסט העיקרי שלנו, אך בינתיים אנו עובדים על nroff. נשתמש גם במערכת X-Window החופשית וברת-ההסבה. לאחר מכן נוסיף מפענח Lisp פשוט ובר-הסבה, משחק ”אימפריה“, גליון אלקטרוני, ומאות דברים אחרים, בנוסף לתיעוד מקוון. אנו מקווים לספק, לבסוף, כל דבר שימושי שבא בדרך כלל עם מערכת יוניקס, ויותר מזה.

גנו תוכל להריץ תכניות יוניקס, אך לא תהיה זהה ליוניקס. נוסיף כל שיפור שיתרום לנוחות, בהתבסס על נסיוננו עם מערכות הפעלה אחרות. בפרט אנו מתכננים שמות קבצים ארוכים יותר, מספרי גרסאות לקבצים, מערכת קבצים חסינת-התרסקויות, ואולי גם השלמת שמות קבצים, תמיכת בתצוגה שאינה תלויית-מסוף, ואולי לבסוף מערכת חלונאית מבוססת Lisp דרכה יוכלו מספר תכניות Lisp ותכניות יוניקס רגילות לחלוק את המסך. Lisp ו-C יהיו זמינות כשפות תכנות במערכת. ננסה לתמוך ב-UUCP, MIT Chaosnet ופרוטוקולי אינטרנט אחרים לתקשורת.

גנו מתוכננת לרוץ בתחילה על מחשבים ברמת ה68000/16000- עם זיכרון וירטואלי, משום שהכי קל להריץ אותה עליהן. את המאמץ הנוסף כדי לגרום לה לרוץ על מיני-מחשבים  נשאיר לכל מי שרוצה להשתמש בה עליהם.

כדי להמנע מבלבול נוראי, אנא בטאו את הg במילה ”גנו“ כשמדובר בשמו של פרוייקט זה.

מדוע אני חייב לכתוב את גנו

מבחינתי, כלל הזהב אומר שאם אני אוהב תוכנה אני חייב לחלוק אותה עם אחרים שאוהבים אותה. מוכרי תוכנה מעוניינים להפריד את המשתמשים ולמשול בהם על-ידי כך שהם מכריחים כל משתמש להסכים לא לחלוק את התוכנה עם אחרים. אני מסרב לשבור כך את האחדות עם משתמשים אחרים. איני יכול לחתום במצפון נקי על הסכם שמירת-סודיות או רשיון לתוכנה. במשך שנים פעלתי במעבדה לאינטיליגנציה-מלאכותית במטרה להתנגד לנטיות כאלו ואי-נחמדויות אחרות, אך לבסוף זה הרחיק לכת יותר מדי : סירבתי להשאר במוסד שבו נעשו מעשים כאלה בשבילי ובניגוד לרצוני.

אז כדי שאוכל להמשיך להשתמש במחשבים מבלי לחוש בושה, החלטתי להקים גוף חזק של תוכנה חופשית כך שאוכל להסתדר בלי תוכנות שאינן-חופשיות. התפטרתי ממעבדת האינטיליגנציה המלאכותית כדי למנוע מ-MIT כל תירוץ במסגרת-החוק שעשוי למנוע ממני להפיץ את גנו.

מדוע על גנו להיות תואמת יוניקס

יוניקס איננה המערכת האידיאלית מבחינתי, אך היא איננה כל כך רעה. נראה שהתכונות הבסיסיות של יוניקס הן תכונות טובות, ואני חושב שאני יכול להשלים את מה שחסר ביוניקס מבלי להרוס אותן. ומערכת תואמת יוניקס תהיה נוחה לאימוץ גם מבחינת רבים אחרים.

כיצד תהיה גנו זמינה

גנו איננה רכוש ציבורי. כל אחד יוכל לשנות ולהפיץ את גנו בהפצת-המשך, אך אף מפיץ לא יורשה לגביל את המשך ההפצה שלה. הווה אומר, שינויים קנייניים לא יהיו מותרים. אני מעוניין להבטיח שכל הגרסאות של גנו ישארו חופשיות.

מתכנתים רבים אחרים רוצים לעזור

מצאתי מתכנתים רבים אחרים שמתלהבים מגנו ורוצים לעזור.

מתכנתים רבים אינם מרוצים מהמסחור של מערכות תוכנה. זה אולי מאפשר להם להרויח יותר כסף, אך זה דורש מהם להיות בעימות עם מתכנתים אחרים במקום להיות עמיתים. הפעולה הידידותית הבסיסית בין משתמשים היא שיתוף תוכנה ; הסדרי-השיווק שנהוג להשתמש בהם כיום, אוסרים עקרונית על מתכנתים להתייחס לאחרים כחברים. מי שרוכש תוכנה חייב לבחור בין חברות וציות-לחוק. בצורה טבעית, רבים מחליטים שחברות חשובה יותר. אך אלו שמאמינים בחוק לרוב לא מרגישים בנוח עם כל אחת מהאפשרויות. הם הופכים לציניים וחושבים שתכנות הוא לא יותר מדרך להרויח כסף.

על ידי עבודה על ועם גנו, במקום להשתמש בתוכנה קניינית, אנו יכולים להיות נחמדים לכולם ולציית לחוק. בנוסף גנו משמש כדוגמה להשראה וסימן ממריץ לאחרים להצטרף אלינו בשיתוף. זה יכול לתת לנו הרגשה של הרמוניה שאינה אפשרית אם אנחנו משתמשים בתוכנה שאינה חופשית. בשביל בערך חצי מהמתכנתים שאני מדבר איתם, זהו מקור שמחה חשוב שכסף לא יכול להחליף.

איך אפשר לתרום

אני מבקש מיצרני מחשבים תרומות של מחשבים וכסף. אני מבקש מיחידים תרומות של תוכנה ועבודה.

תוצאה אחת לה אתה יכול לצפות אם אתה תורם מכונות היא שגנו תרוץ עליהן בשלב מוקדם. המכונות צריכות להיות מערכות שלמות, ומוכנות להפעלה, מאושרות לשימוש באיזור מגורים ושאינן דורשות צינון או אספקת כוח מתוחכמים במיוחד.

נתקלתי במתכנתים רבים הלהוטים לתרום עבודה במשרה חלקית לגנו. עבור רוב הפרוייקטים עבודה מבוזרת ובמשרה חלקית מסוג זה תהיה קשה מאוד לתיאום ; החלקים שייכתבו בנפרד לא יעבדו ביחד. אך לשם המטרה הייחודית של החלפת יוניקס, הבעיה זניחה. מערכת יוניקס שלמה מכילה מאות כלי תוכנה, שכל אחד מהם מתועד בנפרד. רוב מפרטי-הממשקים מקובעים על ידי תאימות ליוניקס. כף שאפילו אם כל תורם יכתוב תחליף תואם רק לכלי יוניקס אחד, ויגרום לו לעבוד כמו שצריך במקום המקור על מערכת יוניקס, אז הכלים הללו יעבדו גם אחד עם השני כשנצרף אותם. אפילו אם נאפשר ל”מרפי“ ליצור כמה בעיות לא-צפויות, הרכבת החלקים האלה היא משימה אפשרית. (הגרעין יחייב תיאום הדוק יותר, ולכן עליו תעבוד קבוצה מצומצמת).

אם אקבל גם תרומות של כסף, יתכן שאוכל לשכור מספר אנשים במשרה מלאה או חלקית. המשכורת לא תהיה גבוהה במונחים של מתכנתים, אך אני מחפש אנשים שמבחינתם בניית רוח קהילתית חשובה כמו רווח כספי. אני רואה זאת כדרך לאפשר לאנשים מסורים להקדיש את מלוא מרצם לעבודה על גנו על ידי כך שייחסך מהם הצורך להתפרנס בדרך אחרת.

איך ירויחו כל המשתמשים

מרגע שגנו תהיה קיימת, כולם יוכלו להשיג תוכנת מערכת טובה בצורה חופשית, בדיוק כמו אויר. (2)

המשמעות היא הרבה יותר מכך שייחסך מכולם המחיר של רשיון יוניקס. המשמעות היא שיימנע הרבה בזבוז של מאמץ על תכנות מערכות. המאמץ הזה יכול להיות מושקע במקום זאת בקידום הטכנולוגיה.

קוד-מקור מלא של המערכת יהיה זמין לכולם. כתוצאה מכך משתמש שיזדקק לשינויים במערכת תמיד יהיה חופשי לבצע אותם בעצמו, או לשכור כל מתכנת זמין או חברה שתעשה זאת בשבילו. משתמשים לא יהיו עוד נתונים לחסדיהם של מתכנת אחד, או חברה אחת שהם בעלי הקוד והיחידים שמורשים לבצע בו שינויים.

בתי ספר יוכלו לספק סביבה חינוכית יותר על ידי כך שיעודדו את כל התלמידים ללמוד ולשפר את קוד המערכת. במעבדת המחשבים של הארוארד היתה מדיניות ששום תוכנה לא יכלה להיות מותקנת על המערכת אם קוד המקור שלה לא הוצג בצורה ציבורית, והם אכפו זאת על ידי כך שהם ממש סירבו להתקין תוכנות מסויימות. מנהגם עורר בי השראה רבה.

לבסוף, הטרחה של לבדוק מי ה”בעלים“ של התוכנה במערכת, ומה מותר לעשות איתה, תיעלם.

הסדרים שנועדו לגרום לאנשים לשלם בשביל שימוש בתוכנה, כולל החלת רשיונות על עותקים, תמיד גובים מחיר עצום מהחברה דרך המנגנונים המסובכים שדרושים על מנת להבין כמה (הווה אומר, עבור אילו רכיבי-תוכנה) אדם צריך לשלם. ורק ”מדינת משטרה“ יכולה לכפות על כולם לאכוף אותם. חשבו על תחנת חלל שבה האויר מיוצר בעלות גבוהה : גביה מכל נושם עבור לפי ליטר אויר יכולה להיות בסדר, אך לבישת מסיכת הגז עם מודד האויר כל היום וכל הלילה היא דבר בלתי נסבל גם אם כולם יכולים להרשות לעצמם לשלם את חשבון האויר. ומצלמות הטלויזיה בכל מקום שבודקות אם אתה מוריד את המסיכה הן שערוריה. עדיף לתמוך במפעל האויר עם מס-גולגולת ולהפטר מהמסיכות.

העתקת תוכנה שלמה או חלקים ממנה היא מעשה טבעי מבחינת המתכנת כמו נשימה, ויעיל באותה מידה. היא חייבת להיות חופשית כמו נשימה.

מספר טיעונים נגד המטרות של גנו הניתנים להפרכה בקלות

”אף אחד לא ישתמש בזה אם זה חופשי, בגלל שזה אומר שהם לא יכולים להסתמך על שום סוג של תמיכה“

”אתם חייבים לגבות כסף על התוכנה כתשלום על אספקת התמיכה“

אם אנשים היו מעדיפים לשלם על גנו פלוס שירות ואז להשיג את גנו בצורה חופשית ללא שירות, חברה לאספקת שירות בלבד לאנשים שהשיגו את גנו בצורה חופשית היתה חייבת להיות רווחית. (3)

עלינו להבדיל בין תמיכה בצורה של עבודת תכנות אמיתית לבין ”החזקת ידיים“ ותו-לא. הראשונה היא משהו שאפשר לסמוך על ספק התוכנה שיבצע. (בשניה) אם הבעיה שלך אינה נחלתם של מספיק אנשים, הספק יגיד לך ללכת לעזאזל.

אם על העסק שלך להישען על מקור תמיכה, הדרך היחידה היא להשיג את כל קוד המקור והכלים הדרושים. אז אתם יכולים לשכור כל מתכנת זמין כדי שיתקן את הבעיה שלכם ; אינכם נתונים לחסדיו של אף אחד. עם יוניקס, מחירו של קוד המקור גורם לרעיון להיות מחוץ לתחום מבחינת רוב העסקים. עם גנו זה פשוט. עדיין ישנה אפשרות שאף אדם מתאים לא יהיה זמין, אך בעיה זו אינה נובעת מהסדרי ההפצה. גנו אינו פותר את כל הבעיות בעולם. רק את חלקן.

בינתיים, המשתמשים שלא יודעים כלום על מחשבים צריכים שיחזיקו להם את היד : שיעשו בשבילם דברים שהם יכלו לעשות בקלות לבד, אבל הם לא יודעים איך.

שירותים כאלו יכולות לספק שמוכרות שירותי ”החזקת יד“ ותיקון-בלבד. אם זה נכון שמשתמשים מעדיפים לבזבז כסף ולהשיג מוצר עם שירות, הם גם יסכימו לקנות שירות כשהם מקבלים את המוצר בצורה חופשית. חברות השירות יתחרו על איכות ומחיר ; משתמשים לא יהיו כבולים לאף אחת מביניהן. בינתיים, אלו מאיתנו שלא צריכים את השירות אמורים להיות מסוגלים להשתמש בתוכנה בלעדיו.

”אינכם יכולים להגיע לאנשים רבים ללא פרסום, ואתם חייבים לגבות כסף עבור התוכנות כדי לתמוך בזה“

”אין טעם לפרסם תוכנה שאנשים יכולים להשיג בצורה חופשית“

ישנן צורות שונות של פומביות חופשית או מאוד זולה שניתן להשתמש בה כדי להודיע למספר גדול של משתמשי מחשב על דברים כמו גנו. אך ייתכן שבאמת אפשר להגיע ליותר משתמשי מיני-מחשבים בעזרת פרסום. אם זה באמת המצב, עסק שמפרסם את השירות של העתקת ושליחת גנו בתשלום אמור להיות מספיק רווחי כדי לשלם על הפרסום שלו, ויותר. כך רק מי שמרוויח מהפרסום משלם עבורו.

מצד שני, אם אנשים רבים משיגים את גנו מחבריהם, וחברות שיווק כאלה לא מצליחות, זה מראה שהפרסום לא באמת היה נחוץ כדי להפיץ את גנו. למה תומכי השוק החופשי לא רוצים לתת לשוק החופשי לעשות את הבחירה ? (4)

”החברה שלי צריכה מערכת הפעלה קניינית כדי להשיג יתרון תחרותי“

גנו תוציא את מערכות-ההפעלה מכלל התחרות. לא תוכלו להשיג בזאת יתרון , אבל גם המתחרים לא יוכלו להשיג יתרון עליכם. אתם והם תתחרו בתחומים אחרים, בזמן שתרויחו הדדית בתחום הזה. אם העסק שלכם מוכר מערכת הפעלה, לא תאהבו את גנו, אבל זאת בעיה שלכם. אם העסק שלכם עוסק במשהו אחר, גנו תוכל לחסוך מכם את הכניסה לעסק היקר של מכירת מערכות הפעלה.

הייתי רוצה לראות את הפיתוח של גנו נתמך על ידי תשורות מיצרנים ומשתמשים רבים, דבר שיפחית את העלות לכל אחד מהם. (5)

”לא מגיעה למתכנתים תמורה על היצירתיות שלהם ?“

אם על משהו מגיעה תמורה, הרי שבעבור תרומה חברתית. יצירתיות יכולה להיות סוג של תרומה חברתית, אבל רק אם החברה חופשית להשתמש בתוצאות. אם למתכנתים מגיעה תמורה עבור יצירת תוכנה חדשנית, הרי מגיע להם באותה מידה להיענש אם הם מגבילים את השימוש בתוכנה הזו.

”לא מגיעה למתכנתים האפשרות לבקש תמורה על היצירתיות שלהם ?“

אין שום דבר רע בלבקש תשלום על עבודה, או בנסיון להגדיל את ההכנסה, כל עוד לא משתמשים באמצעים הרסניים. אך האמצעים המקובלים כיום בתחום התוכנה מבוססים על הרס.

הוצאת כסף ממשתמשים של תוכנה על ידי הגבלת יכולת השימוש שלהם בה היא הרסנית כיוון שההגבלות מצמצמות את הדרכים בהן ניתן להשתמש בתוכנה. דבר זה מפחית את התועלת וההנאה שהאנושות מסוגלת להפיק מהשימוש בתוכנה. כאשר ישנה בחירה מכוונת להגביל, התוצאות הכואבות הן הרס מכוון.

הסיבה שאזרח טוב לא משתמש באמצעים הרסניים כאלה כדי להתעשר, היא שאם כולם היו עושים כך כולנו היינו הופכים לעניים יותר בגלל ההרסניות ההדדית. זהו כלל המוסר  של קנטיאני ; או כלל הזהב. מאחר שאני לא אוהב את ההשלכות שהיו נגרמות אילו כל אחד היה אוגר ידע (רק בשביל עצמו), אני נדרש לחשוב שזו טעות לעשות זאת. ובפרט, הרצון לקבל תמורה על יצירתיות לא מצדיק לשלול מהעולם כולו חלק מהיצירתיות הזו, או את כולה.

”האם מתכנתים לא יגיעו לסף רעב ?“

יכולתי לענות בכך שלא מכריחים אף אחד להיות מתכנת. רובנו לא יכולים להרויח כסף מעמידה ברחוב ועשיית פרצופים. אבל אנחנו לא נידונים כתוצאה מכך לבלות את חיינו ברחוב, כעושי פרצופים, רעבים ללחם. אנחנו עושים משהו אחר.

אך זו תשובה לא נכונה כי היא מקבלת את ההנחה המרומזת של השואל : שללא בעלות על תוכנה, מתכנתים לא יכולים לקבל גרוש. בהנחה שזה הכל או כלום.

הסיבה האמיתית שמתכנתים לא יגיעו לסף רעב היא שהם עדיין יוכלו לקבל תשלום בעבור תכנות ; רק לא באותה מידה שהם מקבלים עכשיו.

יצירת הגבלות על ההעתקה אינה הבסיס היחיד לעסקים בתחום התוכנה. היא הבסיס הנפוץ ביותר בגלל שהיא מכניסה הכי הרבה כסף. אם היא היתה אסורה, או שהלקוח היה דוחה אותה, חברות תוכנה היו עוברות למודלים-עסקיים אחרים אשר פחות נפוצים כיום. תמיד ישנן מספר דרכים לארגן כל סוג של עסק.

כנראה שתכנות לא יהיה רווחי בהסתמכות על הבסיס החדש כפי שהוא עכשיו. אך זה לא טיעון נגד השינוי. זה לא נחשב חוסר צדק שאנשי-מכירות מרוויחים את המשכורות שהם מרוויחים עכשיו. אם מתכנתים ירוויחו אותו דבר, גם זה לא יהיה חוסר צדק. (מעשית הם עדיין ירוויחו יותר.)

”לא מגיע לאנשים לשלוט על הדרך בה נעשה שימוש ביצירתיות שלהם ?“

”שליטה על הרעיונות“ של אנשים מכתיבה שליטה על חייהם ; והיא בדרך כלל משמשת על-מנת להפוך את חייהם לקשים יותר.

אנשים שלמדו את הנושא של קניין רוחני מקרוב (כמו עורכי דין) טוענים שאין זכות יסודית לקניין רוחני. הסוגים של זכויות קניין רוחני לכאורה שהממשל מכיר בהן נוצרו על ידי פעולות נקודתיות של חקיקה למטרות מסויימות.

למשל, מערכת הפטנטים נוצרה בשביל לעודד ממציאים לחלוק את פרטי ההמצאה שלהם. מטרתו היתה לעזור לחברה יותר מאשר לעזור לממציא. באותו זמן, אורך חיים של 17 שנים לפטנט היה קצר בהשוואה להתקדמות הטכנולוגית. מאחר ופטנטים הם עניין של יצרנים בלבד, שעבורם המחיר והמאמץ של רשיון קטנים בהשוואה להקמת פס ייצור, הפטנטים לרוב לא גורמים נזק. הם אינם מפריעים לרוב האנשים שמשתמשים במוצרים שיש עליהם פטנט.

הרעיון של זכויות יוצרים לא היה קיים בעת העתיקה, כשסופרים העתיקו לעיתים קרובות מסופרים אחרים בעבודות שעסקו בנושאים מציאותיים. ההתנהגות הזו נתגלתה כמועילה, מאחר שהיא הדרך היחידה שעבודתם של סופרים רבים שרדה אפילו בחלקה. שיטת זכויות היוצרים נוצרה במפורש למען עידוד הכתיבה. בתחום בו היא נוצרה – ספרים, שיכלו להיות מועתקים בצורה תעשייתית רק בדפוס – היא לא הזיקה, ולא הפריעה לרוב האנשים שקראו את הספרים.

כל זכויות על קניין רוחני הן רק רשיונות שניתנו על ידי החברה מכיוון שהאמינה, אם בצדק או בעוולה, שבכך תרוויח. אך בכל מקרה מסויים אנו חייבים לשאול : האם באמת רצוי להעניק רשיונות כאלו ? מה אנחנו מתירים להם לחולל בידי מקבליהם ?

המקרה של תוכנות כיום שונה מאוד מזה של ספרים לפני מאה שנים. העובדה שהדרך הקלה ביותר להעתיק תוכנה היא משכן אחד לשני, העובדה שלתוכנה יש גם קוד מקור וגם קוד אובייקט והם שונים ונפרדים, והעובדה שבתוכנה משתמשים ולא קוראים ונהנים ממנה יוצרות ביחד מצב שבו אדם שכופה זכויות יוצרים פוגע בחברה בכללותה גם חומרנית וגם רוחנית ; על אדם לא לנהוג כך בין אם החוק מתיר או אוסר זאת.

”תחרות גורמת לדברים להשתפר“

המבנה של תחרות הוא היתחרות : על ידי תיגמול המנצח, אנו מעודדים את כולם לרוץ מהר יותר. כשקאפיטליזם באמת עובד ככה, הוא עובד טוב ; אבל תומכיו טועים אם הם חושבים שהוא תמיד יעבוד כך. אם הרצים ישכחו למה ניתן הפרס, ויתרכזו בנצחון בלבד, בכל מחיר, הם עלולים למצוא שיטות אחרות – כמו תקיפת רצים אחרים. אם הרצים נקלעים לתיגרה, כולם יסיימו באיחור.

תוכנה-סגורה ותוכנה-קניינית הן המקבילות מבחינה מוסרית לרצים בתיגרה. למרבה הצער, לא נראה שהשופט היחיד שיש לנו מתנגד לתגרות ; הוא פשוט קובע נהלים (”כל עשרה מטרים, מותר לירות יריה אחת“). מה שהוא צריך לעשות זה להפריד ביניהם, ולהעניש את הרצים על כל נסיון תקיפה.

”אנשים לא יפסיקו לתכנת ללא תמריץ כספי ?“

למעשה, אנשים רבים מתכנתים ללא כל תמריץ כספי. תכנות מרתק במידה שלא ניתן לעמוד בפניה מבחינת אנשים מסוימים, שהם בדרך כלל האנשים שיותר טובים בזה. אין מחסור במוזיקאים מקצועיים שממשיכים לעסוק בזה למרות שאין להם סיכוי להרויח כך את מחייתם.

אבל למען האמת השאלה הזאת, למרות שהיא נפוצה, אינה מתאימה למצב. התשלום למתכנתים לא ייעלם, רק יופחת. כך שהשאלה הנכונה היא האם מישהו יתכנת עם תמריץ כספי מופחת ? על פי נסיוני התשובה היא כן.

במשך יותר מעשר שנים, רבים מהמתכנתים הטובים ביותר בעולם עבדו במעבדה לאינטיליגנציה מלאכותית תמורת הרבה פחות כסף ממה שהם יכלו להרוויח במקום אחר. הם קיבלו הרבה סוגים של תמורה לא-כספית : תהילה והערכה למשל. ויצירתיות היא גם כיף, תמורה בפני עצמה.

ואז רובם עזבו כשניתנה להם ההזדמנות לעשות את אותה עבודה מעניינת תמורת הרבה כסף.

כך שהעובדות מראות שאנשים יתכנתו לשם מטרה שאיננה עושר כספי ; אך אם תינתן להם ההזדמנות גם להרוויח הרבה כסף, הם יתרגלו לצפות לזה, ולדרוש את זה. ארגונים שמשלמים מעט נכשלים בתחרות מול אלו שמשלמים הרבה, אך הם לא בהכרח לא יצליחו אם אלו שמשלמים הרבה יורחקו.

”אנחנו צריכים נואשות את המתכנתים. אם הם דורשים שנפסיק לעזור לשכנים שלנו, אנחנו חייבים לציית“

אתם אף פעם לא נואשים עד כדי כך שתהיו חייבים לציית לסוג כזה של דרישה. זכרו : מיליונים להגנה, אבל אף לא אגורה כמנחה ! (הערת המתרגם : מדובר בסיסמה שהיתה נפוצה בארה"ב בתחילת המאה ה19- וכוונה נגד שודדי ים)

”מתכנתים צריכים להתפרנס איכשהו“

לטווח קצר, זה נכון. אולם ישנן דרכים רבות בהן יכולים מתכנתים להתפרנס מבלי למכור את הזכויות לשימוש בתוכנה. הדרך הנוכחית מקובלת כיום כי היא מכניסה הכי הרבה כסף למתכנתים ולאנשי-עסקים. קל למצוא דרכים אחרות אם רוצים למצוא אותן. הנה מספר דוגמאות.

יצרן שמציג מחשב חדש ישלם עבור הסבה של מערכות הפעלה לחומרה החדשה.

גם המכירה של שירותי הדרכה, ”החזקת ידיים“ ואחזקה יוכלו ליצור מקומות תעסוקה למתכנתים.

אנשים עם רעיונות חדשים יוכלו להפיץ תוכנה חופשית, ולבקש תרומות ממשתמשים מרוצים, או למכור שירותי ”החזקת ידיים“. פגשתי אנשים שכבר עובדים בדרך זו בהצלחה.

משתמשים בעלי צרכים דומים יכולים ליצור קבוצות משתמשים, ולשלם דמי חבר. הקבוצה תחתום על חוזה עם חברות תוכנה לכתיבת תוכנות שחברי הקבוצה מעוניינים בהן.

כל מיני סוגי פיתוח יכולים להיות ממומנים באמצעות ”מס תוכנה“ :

נניח שכל מי שקונה מחשב חייב לשלם x אחוזים מהמחיר כ”מס תוכנה“. הממשל מעביר את התשלום לסוכנות כמו ה-NSF (הקרן הלאומית למדע) שתוציא את זה על פיתוח תוכנה.

אבל אם רוכש המחשב תורם בעצמו לפיתוח תוכנה, מגיעה לו הקלה במס ! הוא יכול לתרום לפרוייקט לבחירתו – לרוב הוא יבחר פרוייקט שהוא מקווה להשתמש בתוצאותיו כשיסתיים. הוא יכול לקבל ניכוי לכל גובה של תרומה, עד סכום המס הכולל שהיה עליו לשלם.

גובה המס הכולל יכול להקבע על ידי הצבעה של הנישומים (משלמי המס), ולהשקל כנגד הכמות שעליה ישלמו מס.

התוצאות :

לטווח הארוך, הפיכת תוכנות לחופשיות היא צעד לקראת עולם ללא עוני, בו אף אחד לא יצטרך לעבוד קשה רק כדי להתפרנס. אנשים יהיו חופשיים להקדיש את עצמם לפעילויות שהן כיפיות, כמו תכנות, אחרי שבילו את עשר השעות ההכרחיות בשבוע במשימות נדרשות כמו חקיקה, ייעוץ משפחתי, תיקון רובוטים וצפייה באסטרואידים. לא יהיה צורך ביכולת להתפרנס מתכנות.

כבר הקטנו מאוד את כמות העבודה שהחברה בכללותה חייבת לעשות בשביל היצרנות הממשית שלה, אך רק מעט מכך תרגם את עצמו לזמן חופשי בשביל עובדים בגלל שנדרשת הרבה פעילות לא יצרנית על מנת ללוות פעילות יצרנית. הגורמים העיקריים לכך הם בירוקרטיה ומאבקים שווי מידה נגד תחרות. תוכנה חופשית תקטין מאוד את האיזורים הבעייתיים הללו בתחום של ייצור תוכנה. אנו חייבים לעשות את זה, כדי שהרווח הטכני ביצרנות יתורגם לכמות מופחתת של עבודה בשבילנו.

הערות שוליים

  1. בחירת המלים כאן היתה פזיזה. הכוונה היתה שאף אחד לא יצטרך לשלם עבור רשות להשתמש במערכת גנו. אך המלים לא מבהירות זאת, ואנשים מפרשים אותן כאומרות שעותקים של גנו צריכים תמיד להיות מופצים במחיר זעום או בחינם. זו מעולם לא היתה הכוונה ; מאוחר יותר, גילוי הדעת מזכיר את האפשרות של חברות שמספקות את השירות של הפצה בשביל רווח. כתוצאה מכך למדתי היטב את ההבדל בין ”חופשי“ במובן של חופש ו”חופשי“ במובן של מחיר. תוכנה חופשית היא תוכנה שלמשתמשים יש את החופש להפיץ ולשנות. יש משתמשים שישיגו עותקים שלה בחינם, בזמן שאחרים ישלמו כדי להשיג עותקים – ואם המימון עוזר לתמוך בשיפור התוכנה, אז כל המרבה הרי זה משובח. הדבר החשוב הוא שלכל מי שיש עותק יש את החופש לשתף פעולה עם אחרים שמשתמשים בו.
  2. זה מקום נוסף שבו לא הבדלתי כמו שצריך בין שתי משמעויות שונות של ”חופשי“. ההצהרה כפי שהיא אינה שקרית–ניתן להשיג עותקים של גנו בחינם, מחברים או ברשת. אך מועבר כאן רעיון מוטעה.
  3. כיום קיימות מספר חברות כאלה
  4. המוסד לתוכנה חופשית משיג כיום את רוב המימון שלו משירות הפצה, למרות שהוא יותר ארגון צדקה מחברה. אם אף אחד לא יבחר להשיג עותקים על ידי הזמנה מה-FSF, לא ניתן יהיה לבצע את העבודה. אך אין זה אומר שזה בסדר שהגבלות קנייניות יכריחו את כל המשתמשים לשלם. אם חלק קטן מכל המשתמשים יזמין עותק מה-FSF, זה יספיק בשביל לשמור את ה-FSF עם הראש מעל המים. אז אנו מבקשים ממשתמשים לבחור לתמוך בנו בדרך זו. כבר תרמת את חלקך ?
  5. קבוצה של חברות מחשבים הקצתה לאחרונה מימון כדי לתמוך בתחזוקה ושיפור של מהדר ה-C של גנו.

למעלה


[FSF logo] “Our mission is to preserve, protect and promote the freedom to use, study, copy, modify, and redistribute computer software, and to defend the rights of Free Software users.”

The Free Software Foundation is the principal organizational sponsor of the GNU Operating System. Support GNU and the FSF by buying manuals and gear, joining the FSF as an associate member, or making a donation, either directly to the FSF or via Flattr.