English [en]   български [bg]   català [ca]   čeština [cs]   Deutsch [de]   español [es]   français [fr]   עברית [he]   hrvatski [hr]   italiano [it]   Nederlands [nl]   polski [pl]   português do Brasil [pt-br]   русский [ru]   Türkçe [tr]  

This translation may not reflect the changes made since 2009-10-18 in the English original. Please see the Translations README for information on maintaining translations of this article.

הוצאת תוכנה חופשית במסגרת אוניברסיטאית

תנועת התוכנה החופשית, אנו מאמינים שלמשתמשי מחשב צריך להיות החופש לשנות ולהפיץ בהפצת המשך את התוכנה בה הם משתמשים. המילה ”חופשית“ בצירוף ”תוכנה חופשית“ מתייחסת לחופש: פירוש הדבר שלמשתמשים יש את החופש להריץ, לשנות ולהפיץ בהפצת המשך את התוכנה. תוכנה חופשית תורמת לידע האנושי, בעוד שתוכנה לא-חופשית אינה עושה זאת. לפיכך צריכות אוניברסיטאות לעודד תוכנה חופשית למען קידום הידע האנושי, ממש כשם שהן צריכות לעודד מדענים ומלומדים לפרסם את עבודותיהם.

אולם, למרבה הצער, למנהלי אוניברסיטאות רבים יש ראיה תועלתנית בכל הנוגע לתוכנה (ולמדע); הם רואים בתוכנות הזדמנויות להכנסות, ולא הזדמנויות לתרום לידע האנושי. מפתחי תוכנה חופשית התמודדו עם נטיה זו במשך כמעט 20 שנה.

כשהתחלתי לפתח את מערכת ההפעלה גנו ב1984-, הצעד הראשון שלי היה להתפטר מעבודתי ב-MIT. עשיתי זאת בייחוד כדי שמשרד הרישוי של MIT לא יוכל להתערב בהוצאת גנו כתוכנה חופשית. תכננתי מתווה להחלת רשיונות על התוכנות בגנו שמבטיח שכל הגירסאות שעברו שינויים, בהכרח יהוו גם הן תוכנה חופשית, מתווה שהתפתח לרישיון הציבורי הכללי של גנו (GNU GPL), ולא רציתי להתחנן בפני המנהלים של MIT כדי שיתנו לי להשתמש בו.

במהלך השנים, הרבו חברי אוניברסיטאות לפנות למוסד לתוכנה חופשית כדי ללמוד כיצד להתמודד עם מנהלים שרואים בתוכנה סחורה ותו לא. שיטה טובה אחת, המתאימה אפילו לפרוייקטים בעלי מימון ייחודי, היא לבסס את העבודה על תוכנה קיימת שיצאה במסגרת ה-GNU GPL. כך תוכלו לומר למנהלים שלכם: ”איננו רשאים לשחרר את הגירסה ששונתה אלא במסגרת ה-GNU GPL – כל דרך אחרת תהווה הפרת זכויות יוצרים“. אחרי שסימני הדולר ייעלמו מעיניהם, הם יסכימו בד"כ להוציא אותה כתוכנה חופשית.

אתם גם יכולים לבקש מהגורם המממן שלכם לעזור. כשקבוצה ב-NYU (אוניברסיטת ניו יורק) פיתחה את GNU Ada, במימון חיל האויר של ארה"ב, החוזה דרש במפורש לתרום את הקוד שנוצר למוסד לתוכנה חופשית. ראשית ארגנו את ההסדר עם המממן, ואז הראו בנימוס להנהלת האוניברסיטה שאין מקום למשא ומתן מחודש. הם יעדיפו להחזיק בחוזה לפיתוח תוכנה חופשית מלהישאר ללא חוזה בכלל, כך שסביר שהם יצטרפו אליכם.

בכל מקרה, העלו את הנושא בשלב מוקדם – בוודאי לפני שהתוכנה חצי-מוכנה. בנקודה זו האוניברסיטה עדיין זקוקה לכם, כך שאתם יכולים לשחק את הקשוחים: אמרו להנהלה שתסיימו את התוכנה ותהפכו אותה לשמישה, אם הם יסכימו בכתב להיותה תוכנה חופשית (ויסכימו לרישיון התוכנה החופשית שבחרתם). אחרת, תעבדו עליה רק במידה שנדרשת בשביל לכתוב עליה עבודה, ולעולם לא תיצרו גירסה טובה מספיק בשביל הוצאה. כשמנהלים יודעים שהבחירה שלהם היא בין חבילת תוכנה חופשית שתורמת לשמה הטוב של האוניברסיטה, לבין שום דבר, הם בדרך כלל יבחרו באפשרות הראשונה.

לא לכל האוניברסיטאות יש מדיניות תועלתנית כזו. לאוניברסיטת טקסס יש מדיניות שמקלה על הוצאת תוכנה שפותחה שם כתוכנה חופשית, במסגרת הרישיון הציבורי הכללי של גנו. גם ל-Univates בברזיל ולמוסד הבינלאומי לטכנולוגיית מידע בהידראבאד, הודו, יש מדיניות שמבכרת הוצאת תוכנה במסגרת ה-GPL. על-ידי גיבוש תמיכה בפקולטה עצמה כצעד ראשון, ייתכן שתוכלו להשתית מדיניות כזו באוניברסיטה שלכם. הציגו את הנושא כעניין של עיקרון: האם האוניברסיטה חותרת לקידום הידע האנושי, או שמטרתה היחידה היא להנציח את עצמה?

בכל גישה שבה תנקטו, נחישות ואימוץ השקפה מוסרית, כפי שאנו עושים במוסד לתוכנה חופשית, יכולים רק לעזור. כדי להתייחס לציבור בצורה מוסרית, התוכנה צריכה להיות חופשית – מלשון ”חופש“ – עבור הציבור כולו.

מפתחים רבים של תוכנה חופשית מצהירים על סיבות מעשיות גרידא לכך שהם עושים זאת: הם תומכים בהענקת האפשרות לחלוק ולשנות תוכנה כאמצעי להפיכת התוכנה לחזקה ואמינה יותר. אם ערכים אלו מניעים אתכם לפתח תוכנה חופשית, טוב ויפה, ותודה על התרומה. אך ערכים אלו אינם נותנים לכם את היכולת לעמוד איתנים כשמנהלי האוניברסיטאות לוחצים או מפתים אתכם להפוך את התוכנות ללא-חופשיות.

לדוגמה, הם יכולים לטעון ש”נוכל להפוך אותה לחזקה ואמינה עוד יותר עם כל הכסף שנקבל.“ טענה זו עשויה להתאמת או שלא להתאמת בסופו של דבר, אך קשה להפריך אותה מראש. הם יכולים להציע רישיון שיאפשר הפצת עותקים ”ללא תשלום, לשימוש אקדמי בלבד“, שמשמעו שלציבור הרחב לא מגיע חופש, ויטענו שבכך יובטח שיתוף-הפעולה של גופים אקדמיים, שהוא (לדבריהם) כל מה שאתם זקוקים לו.

אם מתחילים באימוץ ערכים ”פרגמטיים“, קשה לתת סיבה טובה לדחיית הצעות-נפל אלו, אך אפשר לעשות זאת בקלות אם מבססים את העמדה על ערכים מוסריים ופוליטיים. מה הטעם בהפקת תוכנה חזקה ואמינה, כאשר המחיר הוא החופש של המשתמשים? האם עיקרון החופש אינו חל על העולם שמחוץ לאקדמיה בה במידה שהוא חל על האקדמיה עצמה? התשובות ברורות אם חופש וקהילה הם בין היעדים שלכם. תוכנה חופשית מכבדת את החופש של המשתמשים, בעוד שתוכנה לא-חופשית שוללת אותו.

אין דבר שמחזק את ההחלטה שלך כמו הידיעה שהחופש של הקהילה תלוי, במידה מסוימת, בך.


מאמר זה מפורסם בתוכנה חופשית, חברה חופשית: המאמרים הנבחרים של ריצ'ארד מ. סטולמן

למעלה


[FSF logo] “Our mission is to preserve, protect and promote the freedom to use, study, copy, modify, and redistribute computer software, and to defend the rights of Free Software users.”

The Free Software Foundation is the principal organizational sponsor of the GNU Operating System. Support GNU and the FSF by buying manuals and gear, joining the FSF as an associate member, or making a donation, either directly to the FSF or via Flattr.